שיקום הפה באמצעות שתלים דנטליים

שיקום הפה באמצעות שתלים דנטליים מהווה כיום דרך טיפול מקובלת ונפוצה מאוד. שתלים דנטליים נותנים מענה מצוין ברמה האסטתית, ברמת הנוחות של המטופל ובבריאות השיניים. השתלים מאפשרים לשחזר את תפקודו התקין של הפה ושל מערכת הלעיסה.

תהליכי פיתוח עולמיים ושיטות אבחון מתקדמות מאפשרות קליטה מוצלחת של שתלים בשיעור גבוה שנע בין 90%-95%.

השתל הדנטלי הוא גוף מתכתי קטן, דמוי בורג, המוכנס לתוך עצם הלסת על מנת לשמש תחליף לשורש השן שחסרה או נעקרה. בחירת סוג השתל ותכנית הטיפול נעשית בהתאם לאנטומיה של הלסת ולנתונים נוספים, כמו מיקום השתל וצפיפות העצם בלסת. החדרת השתל מתבצעת בתהליך כירורגי ובהרדמה מקומית. לאחר החדרת הבורג קיימת תקופת המתנה של 3-6 חודשים המאפשרת את קליטת השתל בעצם.

בשלב הבא מרכיב רופא השיניים מבנה מיוחד על “השורש” המלאכותי, עליו ניתן לבנות כתר, גשר או לתמוך ולייצב תותבת. השתלים עשויים מטיטניום שהיא מתכת חזקה התואמת ביולוגית לרקמות העצם והחניכיים ועמידה בפני הכוחות הפועלים בפה. שתלי הטיטניום נקלטים בלסת תוך יצירת מגע ישיר והדוק עם העצם.

שתלים דנטליים מתאימים כמעט לכל אדם בוגר. בעיקרון, כל אדם שמצב בריאותו יציב יכול ליהנות משתלים, בתנאי שמבנה וגודל עצם הלסת שלו מתאימים להשתלה, החניכיים שלו בריאים והוא מקפיד על היגיינת הפה.

במקרים בהם העצם אינה מתאימה לקליטת השתל, ניתן לבנות עצם בלסת העליונה על-ידי הרמת הסינוס. לאחר מכן נדרשת תקופת החלמה שנעה בין שלושה לשישה חודשים, במהלכם השתל עובר אוגמנטציה ומשתלב בתוך העצם. כאשר תהליך זה מושלם בהצלחה מלבישים על השתל את הכתרים.

השתלה בשיקום מיידי
פריצת דרך בתחום רפואת השיניים מאפשרת לבצע השתלת שיניים עם שיקום מיידי. בשיטה זו, המכונה “השתלה בהעמסה מיידית”, מבריגים את השתל לעצם ועליו מניחים מבנה וכתר זמני. השתלת שיניים בהעמסה מיידית חוסכת את אי הנוחות ומשך הזמן הארוך, שעלול להימשך חודשים ארוכים מרגע העקירה ועד להלבשת המבנה והכתר.

המקרים בהם מומלץ לבצע שתלים:

מטופלים הדורשים פתרון קבוע
בעבר, כאשר חסרו מספר שיניים צמודות בפה, הטיפול המקובל היה גשר ארוך הנשען על מספר שיניים סמוכות שהושחזו לחיזוק הגשר, או בטיפול על ידי תותבת נשלפת הנשענות על השיניים הסמוכות. כיום מעדיפים להשתמש בשתלים. הסיבה היא שכך השחזור אינו פוגע בשיניים הסמוכות, נשמר רכס הלסת, קיימת תמיכה בשפה ובלחי ונמנעת קריסת הפנים. התוצאה אסתטית ובריאה יותר.

מקרים של איבוד שן בודדת
השתל אינו נשען על השיניים הסמוכות ולא פוגע בהם. לכן עדיף לעשות בו שימוש כאשר מאבדים שן והשיניים הצמודות בריאות ללא טיפולי שורש. יתרון זה אף גדל במקרה שהשיניים והשיניים הסמוכות לא מספיק חזקות לשמש כבסיס לגשר.

חוסר מוחלט של שיניים
קיימות מספר אפשרויות לשחזור מלא של לסת חסרת שיניים, בהתאם לנתונים הפיזיים והרפואיים שלה. כאשר ניתן לבצע השתלה רק בחלק הקדמי של הלסת, אנו עושים שימוש במספר שתלים עם חיבורים כדוריים לתותבת נשלפת-על, שיושבת ביציבות רק על החניכיים. במקרים אחרים, אנו מציבים על השתלים גשר שלם לכל אורך הלסת. כך הכתרים קבועים, מוברגים או מודבקים על השתלים.

הקדמה הטכנולוגית והרפואית בתחום השתלת השיניים יצרה מהפך באיכות החיים של המטופלים:

  • שיפור ניכר במראה האסתטי. השיניים נראות טבעיות.
  • השתל הדנטלי מתפקד כשן יציבה ומאפשר לעיסה נוחה יותר של מזון.
  • הרכבת גשרים ושיניים תותבות מצריכה השחזת השיניים הסמוכות ופוגעת בבריאותן. החדרת השתל אינה דורשת נגיעה בשיניים הסמוכות.

אורך החיים של השתלים הדנטליים תלוי במידה רבה בהקפדה על כללי הגיינה בסיסיים של הפה. למרות שמדובר בשיניים מלאכותיות, הן דורשות צחצוח, שימוש בחוט דנטלי וטיפול שיננית.

ההצלחה בשתלים גבוהה, בדרך כלל, ונעה בין 90%-95%. ההצלחה הטיפול תלויה בגורמים שונים, למשל בשיטת העבודה, ברופא המשתיל וברופא המשקם, בחומרים ובמתרפא עצמו (בעיקר גיל, מצב בריאות, ועישון). עישון כבד מעכב את יצירת וריפוי העצם וכך מפחית את סיכויי ההצלחה.

עם זאת, קיימים מקרים בהם הטיפול אינו מצליח מסיבות שונות שחלקן לא תמיד ברורות. הכישלון עלול  להתרחש מיד לאחר ביצוע ההשתלה, לאחר מספר חודשים ואף לאחר סיום השיקום הפרותטי. אי הצלחת הטיפול מתבטאת בכך שלא נוצר איחוי בין העצם והשתל – או שהאיחוי הראשוני שנוצר נספג, השתל מאבד אחיזתו בעצם וחייבים להוציאו.

במקרים שכאלה ניתן לבצע, בדרך כלל, השתלה חוזרת לאחר כ-3 חודשים. למרבה הצער, אין באפשרות הרפואה המודרנית להבטיח הצלחה במקרה של שיקום על גבי שתלים, למרות מרב המאמצים.